בכל שנה ב -1 במרץ, יום המודעות לפגיעה עצמית מאיר אור על נושא שנשאר אפוף בשתיקה ואי הבנה. עבור רבים, פגיעה עצמית, הוא מאבק אישי עמוק, לעתים קרובות מוסתר מאחורי חיוכים, שרוולים ארוכים וחוסן שקט. אבל מאחורי כל צלקת בלתי נראית נמצא סיפור של הישרדות, כוח ותקווה. יום זה אינו נוגע אך ורק להעלאת המודעות אלא גם על שבירת הסטיגמה ועידוד שיחות קשות.
מהי פגיעה עצמית?
פגיעה עצמית, הידועה גם בשם פגיעה עצמית שאינה מתאימה (NSSI), מתייחסת לפעולה המכוונת של פגיעה בעצמך כדרך להתמודדות עם מצוקה רגשית. שיטות נפוצות כוללות חיתוך, שריפה, שריטות ופגיעה. לעיתים קרובות זו תגובה לרגשות מכריעים, אמצעי להחזיר תחושת שליטה, או ניסיון להביע כאב שמילים אינן יכולות להעביר.
בניגוד לאמונה הרווחת, פגיעה עצמית אינה תחינה לתשומת לב אלא מנגנון התמודדות לאנשים שעלולים לחוש לכודים ברגשותיהם. אין סיבה אחת שמישהו עלול לפגוע בעצמו, ולא ניתן לתפוס את המורכבות של החוויה של כל אחד מהם בבלוג אחד. עם זאת, אנו יודעים כי פגיעה עצמית יכולה להשפיע על אנשים בכל הגילאים, המינים והרקע. אמנם זה לא תמיד מעיד על כוונה אובדנית, אך זהו דאגה רצינית שלעולם אין להתעלם ממנה.
ההשפעה הרגשית והפסיכולוגית
פגיעה עצמית קשורה לרוב למצב של בריאות הנפש הבסיסית, כולל אך לא רק לדיכאון, חרדה, הפרעת אישיות גבולית והפרעת דחק פוסט-טראומטית. זו לא רק התנהגות אלא סימפטום של מאבקים רגשיים עמוקים יותר. אנשים העוסקים בפגיעה עצמית עשויים לחוות רגשות מכריעים, רגשות של חוסר ערך או תחושת ניתוק עמוקה מאחרים. עבור חלק, פגיעה עצמית מספקת שחרור זמני, הפוגה קצרה ממחשבות פולשניות, חוסר תחושה רגשית או חוסר יכולת לבטא כאב במילים. עם זאת, הקלה זו היא קצרת מועד, ואחריה לעתים קרובות תחושות אשמה, בושה ומצוקה נוספת.
מעגל הפגיעה העצמית יכול להיות קשה להפליא לשבור, מכיוון שהוא הופך לתגובה מלומדת לסטרס ולסערה רגשית. מה שעשוי להתחיל כמעשה התמודדות מדי פעם יכול להתפתח להתנהגות כפייתית, לחזק רגשות שליליים ולהקשות על למצוא דרכים אלטרנטיביות לניהול מצוקה. עם הזמן, פגיעה עצמית עלולה לגרום לצלקות גופניות מתמשכות, נזק עצבי, זיהומים, ובמקרים מסוימים, פגיעות מסכנות חיים מקריות. בנוסף, הסודיות והסטיגמה סביב פגיעה עצמית יכולים למנוע מאנשים לחפש עזרה, ולחזק את תחושות הבידוד והייאוש.
שבירת מחזור זה דורשת חמלה, הבנה והתמקדות בגורמי השורש ולא רק בהתנהגות עצמה. טיפול מקצועי, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול בהתנהגות דיאלקטית (DBT), יכול לעזור לאנשים לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר ולהתמודד עם הרגשות הבסיסיים המניעים פגיעה עצמית. תמיכה מצד יקיריהם ממלאת גם תפקיד מכריע, מכיוון שהיא מציעה מרחב בטוח ולא שיפוטי בו אנשים מרגישים שנשמעים ומוערכים יכולים לעשות את ההבדל המשמעותי. התאוששות אפשרית, ועם התמיכה והמשאבים הנכונים, אנשים הנאבקים עם פגיעה עצמית יכולים ללמוד לנהל את רגשותיהם בדרכים בריאות ובונות יותר.
שובר את הסטיגמה
הסטיגמה סביב פגיעה עצמית מונעת לעתים קרובות את המאבק לחפש את העזרה שהם צריכים. מיתוסים ותפיסות שגויות עלולות להוביל לבושה, בידוד ופחד משיפוט, ולהקשות עוד יותר על אנשים להושיט יד.
מידע שגוי על פגיעה עצמית יכול לתרום לסטיגמה ולהקשות על אלה שנפגעו להיפתח. כמה מהמיתוסים הנפוצים ביותר כוללים:
- “פגיעה עצמית היא רק מחפשת תשומת לב.”
במציאות, רוב האנשים הפגיעה העצמית מאמצים מאמצים רבים כדי להסתיר את פציעותיהם. לעיתים קרובות זו דרך פרטית ואישית עמוקה להתמודדות עם כאב, ולא דרך לחפש אימות או לתפעל אחרים. גם אם מישהו אכן מגלה את הפגיעה העצמית שלו, זו זעקה לתמיכה ולא לתשומת לב.
- “רק בני נוער פגיעה עצמית.”
בעוד שפגיעה עצמית קשורה יותר לצעירים, היא משפיעה על אנשים בכל הגילאים. מבוגרים, כולל אלה שנאבקו בסוגיות בריאות הנפש במשך שנים, עשויים גם לעסוק בפגיעה עצמית כדרך להתמודד עם רגשות קשים.
- “אנשים שפגיעה עצמית הם אובדניים.”
אף על פי שפגיעה עצמית היא דאגה רצינית, זה לא בהכרח אומר שמישהו רוצה לסיים את חייהם. אנשים רבים משתמשים בפגיעה עצמית כדרך לנהל מצוקה רגשית ולא בניסיון למות. עם זאת, פגיעה עצמית יכולה להגביר את הסיכון למחשבות אובדניות לאורך זמן, וזו הסיבה שהצעת תמיכה חשובה כל כך.
- “אם מישהו יפסיק פגיעה עצמית, הם ‘טובים יותר’ עכשיו.”
התאוששות מפגיעה עצמית היא לא תמיד ליניארית. רק בגלל שמישהו עוצר זה לא אומר שהם כבר לא נאבקים עם הרגשות שהובילו אותם להפעלה עצמית מלכתחילה. הריפוי לוקח זמן, ומכשולים אין פירושו כישלון.
רבים שפחמים עצמיים סובלים בשתיקה, מאמינים שאיש לא יבין או שהם ייפגשו בביקורת ולא חמלה. הכרה בפגיעה עצמית כסימן לכאב רגשי ולא כישלון אישי היא קריטית ביצירת סביבה תומכת בה אנשים מרגישים בטוחים לבקש עזרה.
שבירת מעגל הפגיעה העצמית יכולה להיות קשה להפליא, אך אף אחד לא צריך להתמודד עם זה לבד. הושיט יד – בין אם לחבר מהימן, בן משפחה, מטפל או קבוצת תמיכה – מספק מרחב בטוח לבטא רגשות, להשיג פרספקטיבה ולחקור אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר. בעוד שפחד וסטיגמה עשויים לגרום לעזרה בחיפוש אחר מרתיע, הנאבק בשתיקה רק מעמיק את הבידוד והמצוקה. יש כוח בפגיעות, ולקיחת הצעד לבקש תמיכה היא מהלך אמיץ לעבר ריפוי.
איך לתמוך במישהו שפגעים בעצמם
- להקשיב ללא שיפוט – להציע להם מרחב בטוח לדבר בלי לחשוש מביקורת או בושה.
- חנך את עצמך -למד על פגיעה עצמית כדי להבין טוב יותר מה עובר עליהם.
- עודדו עזרה מקצועית – הצע לדבר עם מטפל, יועץ או קבוצת תמיכה.
- צ’ק-אין באופן קבוע – יידעו שהם לא לבד ושהרגשות שלהם תקפים.
- עוזר בזיהוי אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר – עודדו דרכים אלטרנטיביות לניהול מתח, כגון יומן, פעילות גופנית, חנויות יצירתיות או טכניקות מיינדפולנס.
- להיות סבלני והבנה – התאוששות אינה תהליך לינארי, ויכולה להתרחש הישנות. הצגת חמלה וסבלנות יכולה להיות לא יסולא בפז במסעם.
- הימנע מפעילים ושיחות מזיקות -קח בחשבון את השפה המשמשת כשמדברים על פגיעה עצמית ובריאות הנפש, שכן ביטויים או תמונות מסוימים עשויים להיות מציקים.
מודעות לפגיעה עצמית בעידן הדיגיטלי
עליית המדיה החברתית שינה את הדרך בה אנו מדברים על פגיעה עצמית, ומציעה אתגרים וגם הזדמנויות. מצד אחד, פלטפורמות דיגיטליות יכולות לחשוף אנשים פגיעים לתכנים מזיקים, כולל הפעלת תמונות, דיונים הנרמלים פגיעה עצמית ומידע שגוי על בריאות הנפש. האופי האנונימי של האינטרנט יכול לפעמים להקל על התנהגויות מזיקות להתפשט ללא בדיקה. עם זאת, לעומת זאת, המדיה החברתית הפכה גם לכלי רב עוצמה לחינוך, סנגור ותמיכה.
תומכי בריאות הנפש רבים, קבוצות תמיכה וניצולים משתמשים במרחבים מקוונים כדי לשתף את המסעות האישיים שלהם, לאתגר את הסטיגמה סביב פגיעה עצמית ולעודד שיחות פתוחות על בריאות הנפש. סיפורים אלה יכולים להיות עוצמתיים להפליא, ומזכירים את מי שנאבק שהם אינם לבד וכי התאוששות אפשרית. באמצעות בלוגים, פורומים, פודקאסטים ודפי מדיה חברתית המוקדשים לבריאות הנפש, אנשים יכולים למצוא ביטחון, הדרכה וסולידריות מאחרים שמבינים באמת את חוויותיהם.
העולם הדיגיטלי סיפק גם גישה למשאבים מכריעים שאולי לא היו זמינים בעבר. קווי משבר, אפליקציות לבריאות הנפש, מפגשי טיפול וירטואלי וקהילות תמיכה מקוונות הקלו מתמיד לפנות לעזרה. ארגונים רבים עוקבים אחר מדיה חברתית באופן פעיל כדי להתערב כאשר מישהו מביע מחשבות על פגיעה עצמית או מצוקה, ומציע תמיכה מיידית ומשאבים מקצועיים. קהילות מקוונות חיוביות מקדמות דיונים ממוקדי התאוששות, מספקות אסטרטגיות התמודדות ומעודדות התנהגויות המחפשות עזרה בדרכים שיכולות לעשות את ההבדל האמיתי.
עם זאת, בעוד שמרחבים מקוונים יכולים להיות תומכים, הם לעולם לא צריכים להחליף עזרה מקצועית. אם אתה או מישהו שאתה מכיר נאבק, לפנות לאיש מקצוע לבריאות הנפש, לחבר מהימן או לקבוצת תמיכה היא חיונית. האינטרנט יכול להיות נקודת פתיחה נהדרת למציאת מידע והרגעה, אך ריפוי אמיתי נובע מקשרים משמעותיים, בעולם האמיתי והדרכה מקצועית. אתה לא לבד, ועזרה זמינה. הושיט יד עשוי להרגיש מפחיד, אך זהו אחד הצעדים החשובים ביותר לקראת התאוששות ועתיד בריא יותר.
מקבל את התמיכה שאתה צריך
יום המודעות לפגיעה עצמית הוא תזכורת עוצמתית לכך שאיש לא צריך לסבול בשתיקה. בין אם אתה משתף את הסיפור שלך, לובש סרט כתום (סמל של מודעות לפגיעה עצמית), או פשוט להציע אוזן האזנה, התמיכה שלך יכולה לעשות את ההבדל.
התאוששות מפגיעה עצמית אפשרית, אך זה לוקח זמן, סבלנות והתמיכה הנכונה. ריפוי לא אומר שהמאבקים שלך נעלמים בין לילה – פירושו ללמוד דרכים בריאות יותר להתמודד ולהכיר בכך שאתה ראוי לטיפול וחמלה. אף אחד לא צריך להיאלץ להתמודד עם המסע הזה לבד, ותמיד יש תקווה מעבר לכאב.
אם אתה או מישהו שאתה מכיר נאבק, אנא הושיט יד. הצלקות שלך – גלויות או בלתי נראות – אל תגדיר אותך. הם מהווים עדות לקרבות בה נלחמת והכוח שאתה ממשיך להראות.
לקבלת תמיכה דחופה, צור קשר עם השומרונים בטלפון 116 123. אם אתה שוקל טיפול וזקוק להנחיות לגבי האפשרויות הטובות ביותר עבורך, UKAT כאן כדי לעזור – תסתדר היום.