אני זוכר שהייתי עמדתי כמו יום וחצי או יומיים בערך. הייתי חסר בית. אני אפילו לא זוכר איך קיבלתי את כרטיסיות ה- CID, אני חושב שחבר שלי הפיל אותם מהאקס שלי או משהו וחיבר אותי. אוּלַי. או שחברתי האחרת קנתה איכשהו או משהו כזה. למעשה היו לי הרבה טיולי חומצה+מתים שלא יכולתי לזכור עד שהתחלתי להקליד את הפוסט הזה. שנתיים של היותו חסרות בית וכל הזמן משתמש בהן מטשטש סוג של קווי הזיכרונות שלי חחח.
אבל אני זוכר ש- ID לקח כמה כרטיסיות והרמתי את הפוקי שלי שדחקתי. התחלתי לקרוע את החרא הזה ואז הלכתי על פסי הרכבת וזה היה כל כך אינטנסיבי ארור אבל אקסטזה מבוקרת ללא שליטה. התחלתי לראות דמויות צל בכל מקום. צל מזוין דודר סביב מסלולי הרכבת שמתקדמים ואחריו, דועכים פנימה והחוצה. אני מסתכל על הרגליים שלי ויש לי מה אני מכנה סנאי צללים מסתובבים על רגלי, מכסים אותם וזוחלים למעלה ולמטה בתחתית רגלי. הסתכלתי על זוג בניינים שעמדו אחד ליד השני וי.ק. בפיטר פן איך הצל קופץ לאחור, זה היה ככה, צללים של דמויות קופצות מהקיר של בניין אחד לשני ללא עקבות בין הבניינים. ועוד. זה נשרף בזיכרוני. היראה, התחושה של לעזאזל כן הייתה לי כאילו פתחתי את הנעילה של תחום לא ידוע להרבה-אדם. אני זוכר שנתקלתי בחור חסר בית אחר שהכרתי די – אם אי פעם היית חסר בית yk למה אני מתכוון לדעתי – ואמר לו מה קורה והוא אמר שזה נשמע מפחיד או משהו כזה והאמנתי שצחקתי ואמרתי שזה מדהים או משהו. אני לא זוכר מה קרה אחרי זה. אני יודע שישבתי בשושבי העץ, כל דבר, המגרש הטוויטי יותר, ליד מסלולי הרכבת.
אבל מה שנפטר אותי הוא שידוע לי שיש לי טיולי אי שפיות מאוד מאוד גרועים – צורח על כלום, קורע בונג ריק במשך שעות ארוכות, פשוט חרא מוזר כזה – כשהייתי צעיר יותר. אבל משום מה חוויה זו הייתה יציבה לחלוטין. לא מבין את זה. אני חושב שזה כשמדובר בסביבת PPL אחרת אני מתחרפן. idk. Ja Tale for the Road Lol ive התאסף יותר מדי מהר מדי וכנראה שעצבן את Tf toTa ppl כשאני אומר באקראי אחד של EM LOL
