שם אתה יושב מסתכל על עצמך במראה יד זעירה ומסתכל על העור שלא ראה שינה ולא אוכל תוך 48 שעות, אתה פשוט מתחיל לבחור בכל חתיכת עור קטנה רופפת, כי כבר גירדת את הראש ואז אתה מסתכל ומבין מה אתה עושה, האשמה מתחילה לחזור, את הבושה, הכעס, את העצב, האכזבה … בדיוק כמו שאתה רואה את טיפת הדם הקטנה מאף שלך …
